גזר דין בתיק ת"פ 14051-04-11

1.     הנאשם הורשע, על פי הודייתו, בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

         הנאשם הורשע כאמור בכך שבתאריך 06.04.2011, ועובר לכך, בעיר אילת, נמצא הנאשם אשר הינו תושב שטחי הרשות, שוהה בתחומי הארץ ללא היתר שהיה ו/או העסקה כדין.

2.     הנאשם יליד שנת 1971 ולחובתו עבר פלילי הכולל 3 הרשעות.

         הרשעתו הראשונה של הנאשם הינה בגין עבירות של נסיון לתקיפת אדם לשם שוד וכניסה לישראל שלא כחוק, ובגינה נדון הנאשם למאסר בפועל למשך 24 חודשים ומאסר מותנה בן 12 חודשים.

         הרשעתו השניה של הנאשם הינה בגין עבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט וכניסה לישראל שלא כחוק. במסגרת הרשעה זו הוטל על הנאשם מאסר בפועל למשך 12 חודשים תוך הפעלת המאסר המותנה אשר הוטל כאמור לעיל, בחופף.

         הרשעתו השלישית של הנאשם הינה בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. גזר הדין ניתן ביום 19.10.2010, במסגרתו הוטל על הנאשם מאסר למשך 3 חודשים ומאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים. מאסר מותנה זה הינו בר-הפעלה בענייננו.

         הנה כי כן, כעת זוהי העבירה הרביעית של כניסה לישראל שלא כחוק אשר עובר הנאשם, וזו היא הפעם השניה שהנאשם עובר עבירה זו עת תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה.

3.     בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן. התסקיר מתאר את נסיבות חייו של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם נשוי לאזרחית ישראלית. בתסקיר צויינו, דברי הנאשם, על כי למשפחתו השוהה בחברון סכסוך אל מול משפחה אחרת בחברון.

         שירות המבחן מתלבט בגיבוש המלצה בעניינו של הנאשם. שירות המבחן מציין כי מחד הנאשם נשוי לאזרחית ישראלית ואב לילד, ומצבו המשפחתי מורכב. מנגד, מדובר בעבירה פלילית החוזרת ונשנית, ועוד מוסיף שירות המבחן כי הנאשם שיתפם בכך שמשך תקופה ממושכת הוא שוהה בישראל באופן בלתי חוקי וזאת "ללא ברירה" כהגדרתו, וכי הוא רוצה להמשיך ולשהות גם בעתיד.

         לאור כל האמור ולאור מורכבות המקרה, מודיע שירות המבחן כי אין בידו המלצה חד-משמעית בעניינו של הנאשם.

4.     ב"כ המאשימה מפרט את עברו של הנאשם, מצייר תמונה של המאסר המותנה. הוא מפנה לאמור בתסקיר בדבר השהיה הבלתי חוקית בישראל למשך פרק זמן ארוך וטוען כי יש למצות את הדין בעניינו של הנאשם.

         ב"כ המאשימה מפנה למצב הבטחוני הקיים ועותר להטלת מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה וקנס.

5.     ב"כ הנאשם טוען כי אין מדובר בכניסה רגילה לישראל, אלא מדובר בנסיבות ייחודיות של העושה ומבקש שיינתן משקל לנסיבות אלו. ב"כ הנאשם מציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של ביהמ"ש, מפנה לכך שהנאשם נשוי לאזרחית ישראלית ויש להם ילד משותף וכי אחותו של הנאשם חיה בעיר אילת.

         ב"כ הנאשם עותר להארכת המאסר המותנה ולהטלת התחייבות ומפנה לפסיקה מקלה.

         הנאשם אמר כי אין לו מקום אחר והוסיף דברים נוספים אשר אינני רואה לנכון לציינם במסגרת גזר הדין.

6.     לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבותיו של הנאשם ובפרט את עברו, באתי למסקנה כי אין להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם להארכת המאסר המותנה. עוד באתי למסקנה כי על הענישה בעניינו של הנאשם בתיק זה להיות ענישה מוחשית ומרתיעה, בשים לב לכך שנאשם זה אינו נרתע מגזרי דין ומאסרים מותנים ושב ומבצע שוב ושוב את העבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

7.     לחובתו של נאשם זה עבר פלילי, כמפורט לעיל, הכולל עבירות חמורות. עונשי מאסר ממושכים אשר הוטלו בעבר על הנאשם (24 חודשים ו - 12 חודשים) לא היה בהם כדי להרתיעו.

         מאסרים מותנים אשר הוטלו על הנאשם גם הם לא היה בהם כדי להרתיעו.

         זוהי העבירה הרביעית אשר מבצע הנאשם, של כניסה לישראל שלא כחוק.